מתי התחיל השימוש בקרמיקה כחיפוי קיר אמנותי?

בסדנאות שלי אני מלמדת גם היסטוריה של האריח הקרמי. חשוב לי שהתלמידים יכירו את העבר, יקבלו השראה מהעולם הרחב וגם יקבלו קצת גאווה לאומית על מה שמתרחש אצלנו.

• העת העתיקה: כבר בתקופות קדומות, תרבויות שונות השתמשו באריחי קרמיקה לקישוט קירות של מבנים חשובים. דוגמאות לכך ניתן למצוא במצרים העתיקה, במסופוטמיה ובאימפריה הרומית.
• הרנסאנס: בתקופת הרנסאנס, אמנים אירופאים החלו ליצור ציורי קיר מורכבים יותר באמצעות אריחי קרמיקה, בעיקר בסגנון המכונה מיוליקה.
• המאה ה-19 וה-20: במאה ה-19, עם התפתחות הטכנולוגיה, ייצור אריחי קרמיקה הפך זול ונגיש יותר, ובעקבות כך השימוש בהם לציורי קיר הפך נפוץ יותר. במאה ה-20, אמנים רבים החלו לחקור את הפוטנציאל האמנותי של הקרמיקה, ויצרו ציורי קיר מרהיבים בסגנונות שונים.

באנגלית זה נקרא "ceramic mural",ביטוי שניתן לתרגם אותו ליצירת אמנות גדולה המוצגת על קיר. 

בתמונה: קיר שעיצבתי, אשר נתרם על ידי משפחה מדהימה לקהילת מושב שובה בעוטף עזה, לציון חזרתם ליישוב כחצי שנה לאחר הטבח בשמחת תורה.הקיר אוייר במלאכת מחשבת על ידי משפחתם של סוזי ובן ציון לוינגר מירושלים.בהובלתה של סוזי- אמנית פסיפס וציירת מיוחדת. כל המשפחה מגיל 5 עד 75 התגייסה לביצוע הקיר. בקיר ניתן לראות מוטיבים של נגב, התייחסות לענפי המשק במושב והמרחבים שבו, וכן פסוקים מן המקורות המהווים עידוד לקהילה.